כלל חברה לביטוח בע"מ נ' DAL ואח'

החלטה

א.מושא הבקשה

1.המבקשות בבקשה זו הינן הנתבעות 1 ו-2 בתביעה שהוגשה על ידי המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") נגד מספר נתבעים ובכללם המבקשות לפיצויים בסך 144,387 ₪ בגין נזק שנגרם למטען שזיפים שנשלח בדרך הים מישראל לנמל קייפטאון בדרום אפריקה. המשיבה הטיבה את נזקו של המבוטח והגישה תביעה מכוח זכות הסוברגרציה.

2.בבקשה המונחת בפני עתרו המבקשות לסילוק התביעה על הסף או לעיכוב ההליכים בה מחמת קיומו של סעיף שיפוט זר בסעיף 26 לשטר המטען המהווה את הסכם ההובלה ולפיו:

"Except as otherwise provided specifically herein, any claim or dispute arising under this bill of landing shall be governed by the laws of England and determined English court sitting in the city of london to the exclusion of the jurtsdiction ad --- of law shall be in either the port of loading or port of discharge at carrier's option"(להלן: "תניית השיפוט")

3.המבקשות טוענות כי על פי תוכנה עסקינן בתניית שיפוט ייחודית דהיינו כזו המקנה סמכות שיפוט יחודית לבית המשפט בהמבורג תוך שלילת סמכותו של כל בית משפט אחר ומשכך, על יסוד העיקרון של כיבוד תניות חוזיות עליהן הסכימו הצדדים – יש להורות על עיכוב ההליכים בתובענה והעברת הדיון בה בבית המשפט המוסמך בהמבורג (להלן: "בית המשפט הגרמני").

4.לטענת המבקשת כוחה של המשיבה כמי שתבעה מכוח זכות הסוברגציה אינו רב יותר מכוחו של שוגר המטען הקשור בהסכם ההובלה (המבוטח).

5.המבקשות הבהירו כי תימנענה מלהעלות נגד המשיבה כל טענת התיישנות בפני בית המשפט הגרמני ובלבד שהמשיבה תנקוט בהליכים משפטיים בבית המשפט הגרמני תוך 6 חודשים ממועד מתן החלטה בבקשה זו.

ב.תגובת המשיבה

1.בתגובתה טענה המשיבה כי אין בכוחו של הסכם בין הצדדים כדי לשלול את סמכות השיפוט של בית משפט בישראל, וכי גם משעסקינן בתניית שיפוט ייחודית כוחו של בית המשפט בישראל עימו לקבוע כי קייימים שיקולים המצדדים בקיום הדיון בישראל, ובכללם שיקולי נוחות דיונית.

2.בהתייחס לשיקולי הנוחות הדיונית טענה המשיבה כי עסקינן בתביעה שבבסיסה נזק למטען שהובל מישראל לדרום אפריקה וכי העברת הדיון לבית המשפט הגרמני תחייב את כל הצדדים המעורבים להתייצב בפני אותו בית משפט חרף העובדה כי אין להם כל זיקה לבית המשפט הגרמני, משכך שיקולי עלות ההליך ונוחות הצדדים מחייבת דחיית הבקשה.

3.המשיבה הוסיפה וטענה כי תביעתה נגד המבקשת מושתתת גם על עילות נזקיות וכי ככל שעסקינן בתניית שיפוט הנובעת מחוזה ההובלה – אין לשלול מן המשיבה את זכותה להמשיך את תביעתה בישראל בהתבסס על העילות הנזקיות בלבד, וכי להבדיל מהדין החל לגבי הובלה אווירית, לא מתקיים כלל ייחוד העילה נגד מובילים ימיים.

ג.תשובת המבקשת

(1)בתשובתה לתגובה טענה המבקשת כי תניית השיפוט גוברת על שיקולי נוחות.

(2)אשר לעילות הנזקיות שאינן נובעות משטר המטען טענה המבקשת, כי על פי ניסוחה חובקת תניית השיפוט גם טענות המתבססות על עילות בנזיקין.

(3)בעלי הדין הוסיפו וטענו בפני בעל פה גם בישיבת יום 9.5.13.

ד.דיון והכרעה

1.סוגיית נפקותה של תניית שיפוט ייחודית עלתה על מדוכת הדיון בבתי המשפט חדשות לבקרים. בין היתר, בזיקה לטענת פורום לא נאות.

בטיעונו בפני טען ב"כ המבקשות כי ב"כ המשיבה לא העלתה טענה בדבר פורום לא נאות אך מצאתי כי טענות המשיבה בסעיפים 21, 20 לתגובתה בדבר העדר זיקה לבית המשפט הגרמני מזה ושיקולי חוסר הנוחות מזה מתכנסים לקשת הנימוקים הבאים בגדר הטענה של פורום לא נאות.

2.במציאות דעידנא לפיה חברות ספנות שולחות את אניותיהן על פני כל הימים יש ליתן את הדעת לתכלית התניה החוזית ויש לייחס לחברת הספנות המנפיקה את שטר המטען אומד דעת: